Supreme Court Denied two Childs plea to have resident ID

Supreme Court Denied two Childs plea to have resident ID

The Israeli Supreme Court Denied the plea of two Palestinian Childs from Jerusalem (Tzur Baher neighborhood) to have resident Id, although the their hole family and brothers hold such a Jerusalem ID. The Judges of the Supreme Court were divided in their opinions. President of the Supreme Court J. Doret Benich was in favor of granting the two Childs Jerusalem ID, and by that to make their stand equal to their parents and brothers. unfortunately, the Other two Judges of the Court, J. Admond Lavi and J. Asher Grunes, Disagree with that opinion and denied the Childs request. the Jugment was issued according to the majority opinion and with the dissenting opinion of the President Duret Benich.

Hereinafter the full judgment of the Supreme Court in Hebrew.

In order to get a legal translation of the jusdgment please send an email to the following address: info@nasserlaw.net

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים ×‘×¢× ×™×™× ×™× ×ž× ×”×œ×™×™×

×¢×¢”ם 1966/09

×‘×¤× ×™:
כבוד ×”× ×©×™××” ד’ ×‘×™× ×™×©

כבוד השופט (בדימ’) א’ א’ לוי

כבוד השופט א’ ×’×¨×•× ×™×¡

המערערים:

1. אחמד עבד אל חאפז עווד עטון
2. מוחמד אחמד עבד אל חאפז עטון
3. מחמוד עבד אל חאפז עטון
4. המוקד ×œ×”×’× ×ª הפרט מיסודה של ד”ר לוטה זלצברגר

× ×’×“

המשיבים:

1. שר ×”×¤× ×™×
2. ×ž× ×”×œ ×ž×™× ×”×œ האוכלוסין
3. ×ž× ×”×œ×ª לשכת ×ž×™× ×”×œ האוכלוסין בירושלים המזרחית

ערעור על פסק-×“×™× ×• של בית המשפט ×œ×¢× ×™×™× ×™× ×ž× ×”×œ×™×™×
בירושלים מיום 26.01.2009, בתיק עת”מ 8350/08,
×©× ×™×ª×Ÿ על ידי כבוד השופט × ‘ סולברג

תאריכי הישיבות:
×–’ בתמוז התשס”ט
×›”×’ באדר א’ התשע”א

(29.06.2009)
(27.02.2011)

בשם המערערים:
עו”ד עדי לוסטיגמן; עו”ד ליאורה בכור;
עו”ד יותם בן-הלל

בשם המשיבים:
עו”ד הילה ×’×•×¨× ×™

פסק-דין

×”× ×©×™××” ד’ ×‘×™× ×™×©:

       ערעור על פסק ×“×™× ×• של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט ×œ×¢× ×™×™× ×™× ×ž× ×”×œ×™×™× בעת"מ 8350/08 אחמד עבד אל חאפז עווד עטון × ' שר ×”×¤× ×™× (טרם פורסם, 26.1.2009), ×©× ×™×ª×Ÿ מפי השופט × ' סולברג (להלן: פסק הדין). בפסק הדין × ×“×—×ª×” עתירתו של המערער 1, תושב קבע בישראל, לרישום ×©× ×™×™× מילדיו ×”×§×˜×™× ×™× כתושבי קבע בישראל מכח חוק ×”×›× ×™×¡×” לישראל, התשי"ב - 1952 (להלן: חוק ×”×›× ×™×¡×” לישראל).

תמצית העובדות ×”×¨×œ×•×•× ×˜×™×•×ª

1. המערער 1 (להלן: המערער) ×”×™× ×• תושב קבע בישראל. למערער 11 ילדים משתי × ×©×™× ×©×•× ×•×ª. אחת ×ž× ×©×•×ª×™×• ×”×™× ×” תושבת קבע בישראל. לה ולמערער שבעה ילדים משותפים, כולם תושבי קבע. אשתו ×”×©× ×™×™×” של המערער ×”×™× ×” תושבת האזור. לה ולמערער ארבעה ילדים משותפים – שתי ×‘× ×•×ª ×•×©× ×™ ×‘× ×™× (המערערים 2 ו-3), ×©× ×•×œ×“×• כולם בישראל ×•××™× × רשומים במרשם האוכלוסין ×”×¤×œ×¡×˜×™× ×™. שתי ×‘× ×•×ª×™×”× × ×¨×©×ž×• כתושבות קבע בסמוך לאחר לידתן ×‘×©× ×™× 1993 ו-1994. המערער 1 ביקש לרשום אף את ×©× ×™ ×‘× ×™×• ×”× ×•×¡×¤×™× – מחמוד ומוחמד – תאומים ילידי 1996, כתושבי קבע בישראל, אך בקשתו סורבה על-ידי משרד ×”×¤× ×™×, בהישען על ×”×˜×¢× ×” ×›×™ מרכז חייהם של ×‘× ×™ המשפחה ×”×™× ×• מחוץ לתחום ×ž×“×™× ×ª ישראל.
2. המערערים מתגוררים ×‘×©×›×•× ×ª ואדי חומוס, ×©×”×™× ×” חלק מן הכפר צור ב